זבוב החול למרות שמו בכלל לא שייך למשפחת הזבובים אלה למשפחת היתושים.
מידע כללי: זבוב החול היא יתוש קטן, גודלו נע בין 2-3 מ"מ וגופו שעיר כולו כולל הכנפיים המשמשות את זבוב החול למעוף בניגוד ליתושים אחרים הכנפיים של זבוב החול מורמות בצורה של V.
יכולת תעופה: יתוש זה בניגוד לסוגי יתושים אחרים הוא בעל יכולת תעופה מוגבלת המתבצעת במעיין קפיצות/ניטור/ תעופה של כמה מטרים לאורך וכמה עשרות סנטימטר בודדים לגובה ובדרך כלל שטח המחייה של יתוש זה יהיה כמה מאות מטרים בודדים.
מחזור חיים: יתוש העש הוא חרק בעל מחזור חיים מלא זאת אומרת שיש לו ארבעת שלבי התפתחות:
ביצה ← 4 דרגות זחל ← גולם ← בוגר
מחזור חיים שלם מביצה לבוגר מושלם תוך 3-4 שבועות בתנאים אידאליים של מזון וטמפרטורה ותוחלת החיים של הפרט הבוגר נמשכת כ- 30 ימים (הערכה מכיוון שלא ניתן לעקוב אחרי פרטים בוגרים שלא בתנאי מעבדה).
עונות פעילות: בדרך כלל יהיה פעיל מהאביב (מרץ) עד הסתיו (אוקטובר).
תזונה: זבוב החול ניזון מסוכרים של צמחים (בדרך כלל מסוכרים שמפרישים כנימות ופרחים כמו בוגנויליה) ואילו הנקבה צורכת גם דם מבעלי חוליות (בני אדם,שפני סלע וכו…) וזאת על מנת שתוכל להטיל ביצים (הזכר לא עוקץ וזאת בגלל שאין לו צורך בחלבון כמו לנקבה). בדרך כלל האדם שנעקץ לא יבחין ביתוש בזמן העקיצה וזה משני סיבות, האחת היתוש לא מזמזם ולכן לא ניתן לשמוע אותו מתקרב והשנייה גודלו וצבעו הבהיר של זבוב החול מקשים על זיהוי שלו (לאחר מנת הדם צבעו משתנה). העקיצה של זבוב החול כואבת ומורגשת אך רק כעבור זמן מה לאחר שזבוב החול סיים את מנת הדם שלו וזאת בגלל שבזמן העקיצה – לקיחת הדם הנקבה מפרישה חומרים מאלחשים וברגע שסיימה את משימתה והתעופפה לה פגה השפעתם של חומרים אלו.
מקומות מחייה: יתוש החול יכול לחיות במגוון רחב של אזורים אך על מנת להתרבות יש לו צורך בטמפ' הנע בין 22-27 מעלות ואחוז לחות גבוה הנע בין 45%-75%. בדרך כלל יהיה ניתן למצוא את זבוב החול במחילות של מכרסמים (חולדות, עכברים, שפני סלע וכו') ובמקומות מחייה של בעלי חוליות.
תפוצה בארץ: בעבר זבוב החול היה מוגבל לאזורים בודדים אך כיום הוא התפשט לצפון הארץ, אזור ירושלים, אזור באר שבע, הבקעה והערבה ולאט לאט מתחיל לחדור גם למרכז בדרך יהיה באזורים פתוחים אך ניתן למצוא אותו גם בבתים.
העברת מחלות: מלבד העקיצות הכואבות והמטרידות נקבת זבוב החול יכולה בזמן לקיחת הדם להעביר גם פטוגנים הגורמים למחלת כמו הלשמנייה על שלושת סוגיה השונים. הלשמנייה הוא טפיל חד תאי שמחזור חייו תלוי בפונדקאים (בעלי חיים ובני אדם) ובוקטור (הגורם שמעביר את הטפיל מפונדקאי אחד לאחר) שבמקרה זה הוא זבוב החול שלא נפגע מהטפיל אך הכרחי לקיומו. טפיל הלשמנייה גורם למחלה המוכרת בשם "שושנת יריחו" וזאת בגלל צורת הפצע שנוצר בעקבות פגיעת טפיל זה והאזור בו היה נפוץ בעבר – יריחו. על מנת להידבק במחלה זו יש להיעקץ על ידי זבוב החול הנושא את הטפיל וזאת לאחר שניזון מאדם או בעל חיים נגוע.
קיימים שלושה סוגי לישמניה והם:
לשמניה של העור: פצעים על העור העלולים לגרום לצלקת בדרך כלל תלוי מאוד במערכת החיסון והגנטיקה של הנעקץ והטפיל.
לשמניה של האברים הפנימיים- בדרך כלל פוגעת בטחול ,כבד ומוח העצם ללא טיפול תגרום למוות.
לשמניה של הריריות: בדרך כלל מתחילה בפצע פשוט שעובר ולאחר 5-20 שנה הטפיל מגיע לפה-לסת-אף וגרום לפעולת יתר של מערכת החיסון וכתוצאה מכך יש פגיעה רצינית ברקמות שבאזור זה.
אמצעי מניעה: באזורים נגועים אין לישון קרוב לקרקע (עדיף לישון בגובה של 40 ס"מ לפחות) יש ללבוש בגדים ארוכים המכסים את הגוף בצורה טובה. יש להימרח בחומרים נגד יתושים. באזורים מוכים יש להתקין רשתות לכל החלונות בבית והדלתות. צימצום מקומות מסתור לשפני סלעים, הדברת חולדות ועכברים, ייבוש מקומות לחים/בעלי אחוז לחות גבוהה
הדברת זבוב החול: ההדברה נגד זבוב החול חייבת להיעשות על ידי רשות מקומית או עירייה וזאת מכיוון שיש להדביר שטחים פתוחים ונרחבים וזאת על מנת לצמצם את רמת הנגיעות לשל זבוב החול בסביבה הקרובה לבתי המגורים.
אנקדוטה: בעבר הבדואים היו נוהגים לחשוף את ישבניהם לעקצית זבוב החול וזאת על מנת שהצלקת תיהיה במקום שלא חשוף לכל ובשיטה זאת להימנע מצלקות בפנים וזאת מכיוון שלאחר עקיצה אחת הגוף מוגן בפני התקפה נוספת ואם כבר נגזר עלייך להיעקץ ולקבל צלקת במתנה עדיף שזה יהיה מתוכנן וצנוע ולא במרכז הפרצוף (-:
י
יש לכם שאלות? מעוניינים להזמין הדברה?
אלעד אורי אגרונום ומדביר ישמח לענות לשאלותיכם ולבצע הדברה מקצועית בביתכם
ג'וק בראש – הדברה נכונה
054-4603208